שלוחת SIP חדשה/שלוחות SIP מרובות

I. שלוחת SIP חדשה/הגדרת שלוחת SIP:

שלוחת SIP

יצירת שלוחות SIP בכמות גדולה:

1. הגדרת שלוחה

  • מספר
  • שם משתמש
  • סיסמה
  • קודקים
  • מצב DTMF
  • איתות התקדמות בערוץ השמע (Progress inband)
  • קבוצות שיחה/קבוצות מענה לשיחות של שלוחות אחרות
  • תא קולי MWI
  • מגבלת שיחות
  • נא לא להפריע (DND)
  • פסק זמן לחיוג נכנס

2. בקרת NAT

  • NAT
  • Qualify

3. הקלטת שיחות יוצאות

  • הקלט תמיד
  • שליחת הקלטות בדוא״ל
  • גודל מינימלי (בתים)

4. אבטחה

  • Host (מארח)
  • לא מאובטח
  • תעבורה
  • הצפנת RTP
  • יעדים יוצאים

5. ממשק המשתמש בדפדפן

  • סיסמה
  • שם משתמש

6. שיחות יוצאות

  • חסימת מזהה מתקשר חיצוני
  • מספר ה-CID החיצוני
  • שם זיהוי מתקשר חיצוני (CID)
  • מספר CID לחירום
  • אזור חיוג

7. הגדרת מצא אותי/עקוב אחריי

  • פעיל אם מסומן
  • מספר FMFM
  • שיטת חיוג FMFM
  • בקשת אישור
  • זיהוי מתקשר ב-FMFM
  • קידומת מספר ושם מזהה המתקשר של FMFM
  • זמן קצוב לחיוג FMFM

8. יעדים נוספים

  • ללא תנאי
  • בהיעדר מענה
  • כאשר השלוחה תפוסה
  • כאשר השלוחה במצב לא מקוון

9.מחיקת שלוחות

  • מחיקת שלוחה
  • מחיקת שלוחות מרובות

1. הגדרת שלוחה
הגדרת שלוחה מורכבת ממספר חלקים. החשוב ביותר הוא החלק הכללי, שבו ניתן להגדיר את המספר הפנימי של השלוחה ואת הסיסמה.

מספר: המספר שהוקצה לשלוחה של סביבת דייר יכול להיות זהה למספר שהוקצה לשלוחה אחרת של סביבת דייר אחרת. מערכת ה-PBX המתארחת היא רב-דיירית, ולכן התצורה של כל סביבת דייר בלתי תלויה לחלוטין באחרות. זהו כלל כללי והוא חל על כל היבט של התצורה.


שם: השם שיוזן ישמש כ-Caller ID לשיחות פנימיות. כלומר, ה-Caller ID בטלפון יוחלף בזה שצוין כאן. אם אינכם רוצים לאכוף Caller ID יחיד שהוגדר, אלא להשתמש ב-Caller ID המגיע מהטלפון (לדוגמה, שלוחה שאינה מוקצית לטלפון בודד אלא ל-PBX אחר עם שלוחות מרובות), יש לסמן/להגדיר את תיבת הסימון “Trunk”.

הגדרת ה-trunk משפיעה גם על שיחות נכנסות לטלפון (או ל-PBX). אם תיבת הסימון “Trunk” מסומנת, ה-SIP INVITE שיישלח לחשבון יכלול את המספר שחויג.

שם משתמש: שמות משתמש נוצרים אוטומטית על ידי הוספת קוד סביבת הדייר למספר שסופק. הפורמט המשמש כברירת מחדל משתמש ב-“-”, אך נמצא שחלק מהטלפונים אינם מקבלים מקף. ניתן לשנות את תו החיבור (כלומר המקף) בלחיצה על כפתור החץ הכפול בסוף התיבה. יש לזכור שהשימוש ב-“_” אינו מומלץ ויש להשתמש בו רק אם ממש נדרש.

סיסמה: ניתן ליצור אותה אוטומטית בלחיצה על הכפתור «יצירה» (Generate). מומלץ מאוד להשתמש בסיסמאות ארוכות ואקראיות לחלוטין כדי לשמור על הגנת המערכת.

קודקים: כל שלוחה יכולה להשתמש במגוון רחב של קודקים.

מצב DTMF: ניתן לבחירה בין auto, info, inband ו-RFC 2833. יש לבדוק את תצורת הטלפון ואת התמיכה של הספק כדי לבחור את הגדרת ה-DTMF הנכונה. הפורמט המקובל ביותר הוא RFC 2833.

איתות התקדמות בערוץ השמע (Progress inband): מכריח את המערכת ליצור צלילי צלצול.

אפשרות להזמנה חוזרת (Can reinvite): מאפשר לשתי נקודות קצה, כגון שני טלפונים או הטלפון והספק, להחליף נתוני RTP (שמע) ישירות, ללא ניתוב דרך ה-PBX. בדרך כלל, אם אחד הצדדים נמצא מאחורי NAT, ייתכן שתחוו שמע חד-כיווני. בדרך כלל מוגדר ל-«לא» (No).

קבוצות שיחה/קבוצות מענה לשיחות של אחרים: מגדיר מי רשאי לבצע קליטת שיחה (pick-up) עבור אילו שיחות. אם קבוצת השיחה וקבוצת הקליטה תואמות, ניתן לקלוט שיחה באמצעות קוד התכונה שצוין. שימו לב שעדיין יש להגדיר את קוד התכונה לשימוש.

מחוון הודעה ממתינה בתא הקולי (Voicemail MWI): מאפשר להקצות את ה-MWI (Message Waiting Indicator, מחוון הודעה ממתינה) בטלפון עבור דואר קולי.

מגבלת שיחות: קובע את המספר המרבי של ערוצים שטלפון יכול להשתמש בהם. הגדרתו ל-1 בדרך כלל אינה מאפשרת העברת שיחות.

נא לא להפריע (DND): מעביר את השלוחה למצב DND. זהו DND בסיוע שרת. הוא אינו משפיע על ה-DND של הטלפון שהוגדר (כאשר מגדירים DND בטלפון עצמו).

זמן ההמתנה למענה לשיחה נכנסת: קובע את הזמן בשניות שלשלוחה אחת יש לצלצל לפני המעבר ליעד הנוסף «אין מענה» (No Answer). ניתן שלא להגדיר ערך זמן ההמתנה למענה ואז ייעשה שימוש בערכי ברירת המחדל.

2. בקרת NAT:


NAT: ההגדרה חשובה כאשר הטלפון נמצא מאחורי NAT (וכך מוגדרים רוב הטלפונים). השתמשו ב-force_rport, comedia כמעט בכל המקרים. אם אתם חווים שמע חד-כיווני, בדקו שוב וכוונו את הגדרת ה-NAT.


Qualify: מאפשר ל-PBX ליצור קשר עם הטלפון באופן מחזורי כדי לבדוק אם הוא עדיין מחובר. זה מועיל משום שהדבר שומר על חיבור “פתוח” למיפויי מעקב החיבורים בחומות אש/נתבי NAT שעשויים להימצא בין הטלפונים לאינטרנט. החיבורים נוצרים בכל שנייה, אך אם יש לכם טלפונים איטיים, תוכלו להגדיל את זמן ההמתנה לתשובה.

Keep Alive:
RTP Keep Alive:


3. הקלטת שיחות יוצאות:


הקלטה תמיד: מגדירה את העדפת ההקלטה של השלוחות. אם מוגדר “כן”, כל שיחות הטלפון שיוצאות מהשלוחות מוקלטות. אם מוגדר “כן, אך ניתן להפסיק” או “לא, אך ניתן להתחיל”, אפשר לכבות או להפעיל את ההקלטה במהלך השיחה באמצעות רצפי ה-DTMF המוגדרים מראש #0 ו-#1. הקובץ המוקלט יהיה זמין להורדה בתפריט מצב/היסטוריית שיחות.

שליחת הקלטות בדוא״ל: מגדירה כתובת דוא״ל שאליה יישלחו ההקלטות לאחר סיום השיחה.

גודל מינימלי (בתים): הגדירו פרמטרים להקלטות הנשלחות לדוא״ל שלכם. רק הקלטות הגדולות מהגודל שהוגדר בבתים יישלחו. ההקלטה מתבצעת רק בערוצים מגושרים, ולכן הודעות קוליות של IVR ומוזיקה בהמתנה לא יוקלטו.


4. אבטחה:

Host: יכול להיות “dynamic” (מקבל רישום מכל כתובת IP), או שניתן להקצות אותו לכתובת IP מסוימת. כך אין צורך ברישום.

Insecure: מאפשר לאמת את ה-peer לפי כתובת ה-IP.

Transport: מאפשר שימוש בפרוטוקול העברה שונה לאיתות SIP. שימו לב שאפשר להשתמש ב-TCP אם יש בעיות עם הנתב או ספק האינטרנט שלכם (בעיות הנובעות בעיקר משימוש ב-SIP ALG). אם נבחר TLS, יידרש אישור SSL בטלפונים.

הצפנת RTP: מספק הצפנה לחלק ה-RTP (האודיו). המפתח מועבר דרך ערוץ ה-SIP, ולכן אין תועלת בשימוש בו מבלי להגדיר את ה-Transport ל-TLS (שכן המפתח עלול “להיתפס” בידי “גורם מעוניין” אם ערוץ ה-SIP אינו מוצפן באמצעות TLS.


יעדים יוצאים: מאפשר להגביל את המספרים שהשלוחה יכולה לחייג. במילים אחרות, ניתן להגביל את היעדים המותרים. לדוגמה, אפשר להגביל את הטלפון שבמטבחון המשרד כך שלא יוכל לבצע שיחות בינלאומיות. היעד היוצא יכול להיות:
הכול מותר: מתיר כל מספר
הכול אסור: הטלפון אינו יכול לבצע שיחות יוצאות
מותר אם יש התאמה: השיחה מותרת אם המספר שחויג תואם ל-Regex המשויך
אסור אם יש התאמה: השיחה אסורה אם המספר שחויג תואם ל-Regex המשויך



5. פאנל משתמש אינטרנטי:

הפעלת פאנל המשתמש האינטרנטי מאפשרת להתחבר לממשק האינטרנט באמצעות שם המשתמש של השלוחה וסיסמת פאנל המשתמש האינטרנטי שסופקה.




סיסמה: לא ניתן להשתמש בסיסמת ה-SIP כדי להתחבר. מומלץ מאוד להשתמש בסיסמה שנוצרה אוטומטית כדי להגן טוב יותר על המערכת שלכם

פרופיל משתמש: מגדיר את פרופיל המשתמש שיוקצה למשתמש המתחבר לפאנל המשתמש האינטרנטי.

  • ================



6. שיחות יוצאות:
סעיף זה מאפשר להגדיר כיצד מנוהלת שיחה בעת חיוג החוצה מה-virtualPBX המקומי.



חסימת Caller ID חיצוני: בחירה בתיבת הסימון “Block External Caller ID” יכולה לחסום את השימוש ב-Caller ID. ניתן לסמן או לבטל סימון של תיבה זו באמצעות קוד תכונה.

מספר ה-CID החיצוני: ניתן לבחור מבין פורמטים שונים, בדרך כלל הדומים לתקן
E.164. ניתן להפעיל או לבטל את האפשרויות השונות דרך התפריט מנהל/הגדרות (Admin/Settings). ניתן לבחור את מספר ה-CID החיצוני רק מתוך ה-DID שהוקצו לסביבת הדייר (tenant).

שם CID חיצוני: מאפשר להגדיר את החלק האלפביתי של ה-Caller ID.

מספר CID לשיחות חירום: מאפשר להגדיר את מספר ה-Caller ID שישמש כאשר מחויגת שיחה דרך מסלול חירום. ניתן לבחור אותו מבין ה-DID המסומנים כ-«חירום» (emergency). מיקום ה-DID מוצג אם הוזן.

קידומת אזור: מאפשרת לציין קידומת שתתווסף למספרים כאשר מספר הספרות שהוזנו נמצא בטווח שצוין להלן, כולל שני הגבולות. לדוגמה, אם קידומת האזור שלכם היא 713 והמספרים המקומיים שלכם באורך 4 עד 7 ספרות, תוכלו להזין את הנתונים הבאים והמספר שלכם יושלם אוטומטית עם קידומת האזור. כך, אם תזינו 4531311, המספר שיחויג יהיה אוטומטית 7134531311.

פרופיל ניתוב: מאפשר להקצות לשלוחה זו פרופיל ניתוב שונה מזה שהוקצה לסביבת הדייר (tenant).


7. תצורת מצא אותי/עקוב אחריי:
תכונה זו מאפשרת לכם להגדיר “היעד הבא” פשוט לשיחות כאשר המספר המחויג עסוק או אינו זמין.
פעיל אם מסומן: יש להפעיל את תצורת ה-FMFM באמצעות תיבת הסימון “פעיל אם מסומן”. ניתן גם להשתמש בקוד תכונה כדי להפעיל או להשבית אותה.

מספר FMFM: הוא המספר שיש לחייג כאשר השלוחה עסוקה או אינה זמינה.

שיטת חיוג FMFM: מאפשרת לבחור בין שתי שיטות חיוג, “normal” (רגיל) כאשר מספר ה-
FMFM מחויג לאחר זמן ההמתנה לחיוג נכנס של השלוחה, ו-“simultaneous” (בו-זמני) כאשר מספר ה-FMFM מחויג בו-זמנית עם מספר השלוחה.

בקשת אישור: מאפשרת לבקש מיעד ה-FMFM המחויג לקבל את השיחה, תוך השמעת הודעת ברירת המחדל או הודעה מותאמת אישית. אם מספר ה-FMFM המחויג מסרב לשיחה, השיחה מטופלת כ-BUSY (בהתאם להוראות שהוגדרו ב-“יעדים נוספים” עבור BUSY)

זיהוי מתקשר של FMFM: מאפשר לבחור איזה זיהוי המתקשר להציג למספר המחויג. זמינות שתי אפשרויות מיוחדות:
- השתמש בזיהוי המקורי ישתמש ב-זיהוי המתקשר של המתקשר
- השתמש ב-DID הנכנס ישתמש ב-DID המקבל את השיחה כ-זיהוי המתקשר

קידומת מספר ושם של זיהוי המתקשר ב-FMFM: מגדירה קידומת להוספה ל-זיהוי המתקשר שנבחר בעת חיוג מספר ה-FMFM

פסק זמן לחיוג FMFM: מגדיר את מספר השניות לחיוג מספר ה-FMFM לפני המעבר ל-
יעד נוסף, אם הוגדר.


8. יעדים נוספים:
סעיף זה מאפשר לכם לציין את יעד השיחה כאשר אין מענה בשלוחה, כאשר היא עסוקה או לא מקוונת.
בעת הגדרת היעדים הנוספים, תוכלו לבחור יעד מיוחד, “תא קולי באותו מספר”. יעד זה ייצור אוטומטית תא קולי עם אותו מספר כמו השלוחה ועם PIN אקראי. אם התא הקולי כבר היה קיים, הוא פשוט ישויך ליעד.




ללא תנאי - מאפשר הפניית שיחות הטלפון ליעד אחר. כל סוג של יעד נוסף ניתן להפעיל או להשבית באמצעות קודי תכונה.
בהיעדר מענה: אם הקו לא נענה על ידי השלוחה מכל סיבה שהיא
כאשר השלוחה עסוקה: אם מספר הערוצים של קו יחיד חורג מהכמות שנקבעה מראש
כאשר השלוחה לא מקוונת: אם השלוחה אינה זמינה (למשל בשל שעות זמינות שנקבעו מראש)




יצירת שלוחות בכמות גדולה

ניתן ליצור מספר שלוחות בבת אחת בלחיצה על הכפתור “עמיתי SIP בכמות גדולה”.
דף ההגדרות יהיה זהה לזה שהוסבר לעיל, פרט לטווח המספרים המבוקש.

מידע נוסף על הגדרת שלוחת SIP
חזרה למעלה



9. מחיקת שלוחה:

מחיקת שלוחה:
כדי למחוק שלוחה, לחצו על לחצן המחיקה בסוף הגדרת השלוחה. תוצג הודעה לבקשת אישור. מחיקת השלוחה תבטל את רישומה ותנקה אותה ממטמון עמיתי ה-PBX, ותמנע כל פעולה עבור השלוחה שנמחקה.

מחיקה מרובה של שלוחות:
כדי למחוק כמה שלוחות בבת אחת, לחצו על סמל פח האשפה הממוקם בפינה הימנית העליונה של רשימת השלוחות. לאחר הלחיצה, תופיע עמודה חדשה בצד שמאל, המאפשרת לבחור את השלוחות שברצונכם למחוק. לאחר שבחרתם את השלוחות למחיקה, לחצו על הלחצן האדום ״מחק את הנבחרים״ (הממוקם בפינה הימנית העליונה, כפי שמוצג להלן).


חזרה לראש העמוד




חפש תיעוד